מסעדת ארנולד
דומה שבתל אביב, עיר תוססת שמתחדשת בלי הפסקה, קשה למצוא מקום בילוי צנוע, ללא יומרה שפשוט אוהב אנשים. אבל "ארנולד" הוא הוכחה ניצחת שעדיין ישנם מקומות שיכולים להיקרא בית. ובית נשאר בית – גם אם הוא עובר דירה… מסעדת "ארנולד" הנצחית הוקמה על ידי ארנולד בניש בשנת 1962, מתוך אהבה.
"הפינה הבלקנית" – כך קראו לפנינה של בניש, מסעדה צנועה בצריף קטן ומבודד בפאתי תל אביב, ליד חוות הסוסים גורדון, שדרות רוקח של היום. אחרי שנים, החליט בנו של בניש, יואב, להמשיך ולשמר את המוסד המשפחתי. הוא חידש את פני המקום, הגדיל והרחיב את הבר וקרא למקום על שם אביו – ארנולד.
בדבר אחד יואב לא נגע: החברותיות המידבקת של בעל הבית. בימים אלה, בניש ג'וניור מצא למסעדת "ארנולד" פינה חדשה ושקטה בתוך מגרשי הספורט של הדר יוסף, במרחק 1962 מטרים ממיקומה הקודם – שנת הפתיחה של המקום. "ארנולד" של היום הוא בר-מסעדה ופאב אנגלי קטן ונעים.
רובו ככולו מעוצב בניחוח של פעם והתרפקות על העבר, עם ספות וכיסאות מעוצבים ומזמינים, ובתווך – הבר הגדול והמרשים של "ארנולד". אל "ארנולד" מגיעים בליינים מגיל 25 ומעלה שנהנים ממוזיקה מגוונת מכל הזמנים ומהקרנות מיוחדות של אירועים ספורטיביים (משחקי כדורגל, כדור-סל, אופניים ועוד…).
"הפינה הבלקנית" – כך קראו לפנינה של בניש, מסעדה צנועה בצריף קטן ומבודד בפאתי תל אביב, ליד חוות הסוסים גורדון, שדרות רוקח של היום. אחרי שנים, החליט בנו של בניש, יואב, להמשיך ולשמר את המוסד המשפחתי. הוא חידש את פני המקום, הגדיל והרחיב את הבר וקרא למקום על שם אביו – ארנולד.
בדבר אחד יואב לא נגע: החברותיות המידבקת של בעל הבית. בימים אלה, בניש ג'וניור מצא למסעדת "ארנולד" פינה חדשה ושקטה בתוך מגרשי הספורט של הדר יוסף, במרחק 1962 מטרים ממיקומה הקודם – שנת הפתיחה של המקום. "ארנולד" של היום הוא בר-מסעדה ופאב אנגלי קטן ונעים.
רובו ככולו מעוצב בניחוח של פעם והתרפקות על העבר, עם ספות וכיסאות מעוצבים ומזמינים, ובתווך – הבר הגדול והמרשים של "ארנולד". אל "ארנולד" מגיעים בליינים מגיל 25 ומעלה שנהנים ממוזיקה מגוונת מכל הזמנים ומהקרנות מיוחדות של אירועים ספורטיביים (משחקי כדורגל, כדור-סל, אופניים ועוד…).
